תמורות בעולם ובארץ והשפעתן על הכלכלה, החברה והתרבות בישראל презентация

הציבורית בכל מקום בעולם.

שינויים כלכליים: מעבר לכלכלה חדשה

שינויים חברתיים, ותרבותיים.

שינויים פוליטיים ואידאולוגיים.

שינויים בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת.

והניהול.
מעבר הדגש של הכלכלה המערבית מייצור אל השירות.
מיקור חוץ,
תחרותיות, חדשנות, מיידיות
השטחת שכבות התיווך בכל מגזרי החברה והכלכלה .

העולם מתארגן על פי סדרי עדיפות חדשים:
להסתגל לכלכלה המונעת על ידי המגזר הפרטי ולא הציבורי
יש נטיה לתעסוקה עצמית וליצירת חברות קטנות זריזות ויעילות
אופי העבודה ודרישותיה השתנו ואנשים צריכים להתארגן מחדש, להשתנות ולשנות הרגלים
להסתגל לעובדה שהעצמה עברה לידי עובדי הידע. עצמה אף גדולה יותר מזו שהיתה לעצמת הפועלים מול ההנהלה בעידן התעשייתי

העולם תרמו לכך שאתניות, שפה, דת אינם מזוהים עוד עם מקום מסוים.

פלורליזם: פתיחות לתרבות, ערכים ותפיסות עולם כלכליות חברתיות מערביות

תרבות אחידה: בכל העולם צורכים ומושפעים ממוצרי תרבות דומים המייצגים עולם ערכים תרבותי אחיד.
הגמוניה של התרבות האמריקנית: הומוגניות ואמריקניות: מותגים, סרטים ותכניות טלויזיה, שרשרת מלונות ומסעדות אמריקניים זמינים ונצרכים על ידי עמים שונים ברחבי העולם.

השפה כמאפיין תרבותי נשחקת

מפותחות לכלכלות מתפתחות
פריחה או נסיגה של אזורים ושל ערים

חוסר שיוויוניות חברתי
פערים חברתיים בין מדינות מערביות לעולם השלישי
פערים חברתיים ההולכים ומתרחבים בתוך מדינות: בין עשירים לעניים. למשל באמריקה הלטינית.
חשוב לציין: יש ארצות בעולם המערבי שבהן המחיר והתועלת של הגלובליזציה מתחלקים באופן יותר שיוויוני בחברה. למשל בארצות הסקנדינביות.


חוסר שיוויוניות סקטוריאלי
עובדי כפיים בתעשיות מסורתיות חוו נסיגה ברמת החיים
עובדים בתעשיות גלובליות כמו פיננסים, ספורט חוו עליה משמעותית ברמת החיים

הקומוניסטי

ארה"ב הפכה למעצמת על יחידה בעלת השפעה משמעותית מאד על המצב המדיני, חברתי ותרבותי בישראל.

עליית כוחו של העולם המוסלמי

מידע וידע: כמו עיתונות או ספריות)

התבססות האינטרנט והרשת כתשתיות בעלות משמעות להפצת ידע ברחבי העולם,

דגש על חדשנות ודינאמיות,

חוסר ארגון וסדר

דמוקרטיזציה של המידע

שיתופיות

להתפתחות ושינוי בכל התחומים.

מידע רב ובאיכות טובה יכול לעבור ממקום למקום במהירות האור.
מסמך אחד מסוגל לכלול מיגוון של מדיה (כתב, תמונה, מוסיקה) = מולטימדיה
ניתן לאחסן מידע ולדלות אותו במהירות
הגישה למידע היא פשוטה קלה ומיידית
מכשירים דיגיטאליים נעשים קטנים, קומפקטיים ומתאימים לכיס.

נפתח עידן חדש ששינה את מערכות המסחר, הממשל, הניהול הלימוד.
דוגמה: תרומת הדואר האלקטרוני למהירות, נוחות התקשורת הבין-אישית. האפשרות לעבוד מרחוק ומהבית.

המדומה
הפיכת מידע לדיגיטאלי סללה את הדרך להפיכת מוסדות פיסיים לוירטואליים.

שינויים בתקשורת הארגונית והבין ארגונית, תרמו לתמורה משמעותית באופי הפעילות הכלכלית, התרבותית והחינוכית.

העולם הוירטואלי משמש כזירה כלכלית, חברתית ותרבותית

(גם ממשלתיים ועירוניים) וירטואליים.

ניתן להעסיק "זרים וירטואליים" המשתתפים בחיי הכלכלה של חברה מקומית אך גרים ופועלים (מייצרים ומשרתים) ממדינה אחרת.

ממשל וירטואלי, בחירות וירטואליות, ארגונים חברתיים וירטואליים

מוסדות תרבותיים ואידאולוגיים וירטואליים: מוסיקה, אמנות, עיתונים וספרים וירטואליים, ארגונים אידאולוגיים הפועלים בעולם הוירטואלי והריאלי

משמעותיים בהרגלי קריאה ובהרגלי צריכת מידע

סביבות למידה וירטואליות ולמידה מרחוק

ציפייה לאספקת שירותים מרחוק

הצורך במתווכים בין יצרנים, נותני שירותים ולקוחות. כל חברה יכולה לחשוף את מסריה לקוחותיה הפוטנציאליים בעצמה ברשת הדיגיטאלית.

מוסיקאים ומפיקיהם אינם זקוקים עוד לחברת תקליטים ולחנות התקליטים
יצרני מזון אינם זקוקים לסופרמרקט
מלונות אינם זקוקים לסוכני נסיעות
צרכן המידע יכול לאתר מידע בכוחות עצמו

כדי לשרוד המתווכים צריכים לעבור שינוי ולתת ערך מוסף ללקוחות
סוכני נסיעות נותנים שירותי ייעוץ
הממשל מאפשר לציבור גישה למידע ולביצוע עיסקאות משער אינטרנטי אחד.
תפקיד הספרייה והספרן משתנים. הספרייה אינה ספק מידע בלעדי לתושב

השירות לצרכן מתעמעם

הייצור ההמוני "בהתאמה אישית" מחייב את היצרנים לייצר מוצרים המשקפים את טעם ודרישות של צרכנים אינדיוידואליים. ואת נותני השירותים לספק שירותים אינדיוידואליים
הצרכן מעורב בתהליך הייצור ומתחשבים ברצונותיו. הוא יכול לעצב לו מכונית על פי טעמו בהדמיה ולהזמינה לייצור תוך 60 יום (קרייזלר)
כיום אנשים צופים בחדשות כי שנקבעו על ידי חברת הטלויזיה או הרדיו. בעתיד הם וכלו לבחור את נושאי החדשות המעניינים אותם בעריכת עורכים וגרפיקה על פי בחירתם.
כל צרכן באוטוסטרדת המידע הוא גם יצרן. הוא שולח מסרים טוקבקים, משתתף בשיח ציבורי , משנה סוף של סרט ובוחן מכוניות וירטואליות.

הצרכן משתתף בייצור ועושה תפקידים שעובדי היצרן מלאו.

ככל שהמידע, הידע והתכנים שיהיו בידי הצרכנים מתרבה, הם מסוגלים לייצור מוצרי מידע (ראה ויקיפדיה)

החברתי, מהכלכלה הקפיטליסטית
שארה"ב מייצגת, ומהתרבות האמריקאית. דוגמאות:
אימוץ ערכים מערביים: זכויות הפרט, חופש מידע, קפיטלזם ועוד.

החלשת ערכים שרווחו בישראל כגון המחויבות הקולקטיבית: דגש על אינדיוידואליות, הן מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית. יש מעבר של ריכוז העצמה הכלכלית בידיים פרטיות.

אמריקניזציה של החברה ושל התרבות: אימוץ השפה האנגלית, מוצרי התרבות האמריקאיים.

שינויים בתחום המידע: בכמות המידע, היחס למידע, זמינות המידע ודפוסי והרגלי יצירת וצריכת המידע בכל העולם.

השטחת שכבות התיווך בכל מגזרי החברה והכלכלה.
כולל גם ברשויות המקומיות בישראל

הישראלית מכלכלה מכוונת ונשלטת על ידי המדינה לכלכלה פרטית וקאפיטליסטית.

ההפרטה חודרת לכל תחומי החיים, כולל לשירותים חברתיים ומוניציפאליים.

מיקור חוץ הוא חלק מתהליך ההפרטה . השימוש במיקור חוץ כאסטרטגיה, הוא מרכיב בתחרות בין ארגונים (כולל בין אלו שבתוך הרשות המקומית)

התפוררות ההסתדרות תרמה להאצת חדירתה של ההפרטה למיגזר הציבורי. ולהקמת חברות בת המעסיקות עובדים במיגזר הציבורי והפרטי כאחד.

חיזוק מגזר השירותים והקטנת והחלשת המגזר היצרני בתעשייה.

דגש על כלכלה הנשענת על הון אינטלקטואלי לעומת הון מוחשי כגון נכסים, ציוד, ומבנים

חברה ישראלית בעלת ערכים אחידים - "כור היתוך".

כיום הדגש האידאולוגי הוא על פלורליזם ויש יותר הטרוגניות בתרבות.
מתגבשים דפוסי תרבות שונים לקבוצות שונות באוכלוסיה. עליית קרנה של התרבות הים- תיכונית במקביל לאמריקניזציה.

האליטה החברתית שונה: זוהי אליטה כלכלית עסקית, ירד קרנה של האליטה האידאולוגית חלוצית קיבוצית

בתוך המפלגות.
זירה ציבורית מגוונת: סוגים שונים של מפלגות ואידיאולוגיות

שינויים דמוגראפיים וההשפעה החברתית
גלי העליה האחרונים שונים מאד מקודמיהם. לארץ הגיעו 600 אלף עולים שהגרו אל הארץ מסיבות כלכליות פוליטיות ולא לאומיות. ההגירה נבעה מהשינויים הפוליטיים-כלכליים שהוזכרו לעיל. יש לעולים צפיות שונות מהחיים בישראל.

בעשורים הראשונים להקמת המדינה ושמאפייניה היו :
החקיקה סוציאלית
התייחסות למגזרים מעוטי הכנסה במטרה להגיע קרוב ככל שניתן לשוויוניות חברתית.

כיום המדיניות החברתית שונה. היא באה לידי ביטוי בתקציבים המוקצים על ידי המדינה למטרות אחרות ולא לרווחה או שיוויון חברתי.
הדבר מתבטא בגדילת הפערים הכלכליים והחברתיים שבין מגזרים בחברה הישראלית
המגזר השלישי של עמותות חסד ממלאות תפקיד חשוב במילוי החסר שנוצר כתוצאה מהשינוי באידיאולוגיה ובמדיניות החברתית

שיוויון הזדמנויות, אינטגרציה חינוכית.
כיום הדגש הוא על מצוינות אינדיוידואלית וטיפוח של הפרט. (איזנשטט)

כיום יש שינוי באידיאולוגיה החברתית שינוי זה בא לביטוי בשימת הדגש על ההישגים של היחיד. היחיד הוא במרכז במקום החברה.

שינויים במערכת החינוך:
הסטת הדגש לחינוך התיכון במקום היסודי.
יותר נשים בחינוך
שינוי בתפקידו של המורה
פתיחה של מוסדות חינוך אקדמיים

הציבורית

מעבר הדגש מהמוסד המייצר אל ארגוני השירות מחזק את מעמדה של הספרייה כארגון שירות בחברה.
אבל היא נדרשת לעמוד בתנאים שעומדים בהם ארגוני שירות אחרים
היא נדרשת להפגין חדשנות, ושירות מיידי ועדכני
להשכיל ולעמוד בתחרות מול גופים אחרים בקהילה אשר לעיתים נוגסים בשירותיה (ראה שעות סיפור, מפגשי סופרים וכד')

היא נדרשת להתייעלות, להשטחת רובדי הניהול ולצמצום בכח אדם. היא נדרשת גם להשתמש במיקור חוץ של שירותים שהיא נדרשת להם (תחזוקה, מיחשוב ואפילו ספרנות).
היא נדרשת להתחשב ולשתף את המשתמשים באופן אספקת השירות ובתכניו. כי "הלקוח תמיד צודק".