תשעה ציוני דרך במדינה החשמונאית מארז презентация

בית חשמונאי והשינויים שחוללו בתחומים השונים, קשיים והישגים. (יהודה -המקבי, יונתן, שמעון, יוחנן הורקנוס, אריסטובולוס, אלכסנדר ינאי, שלומציון)
א. התלמיד יוכל להציג את הקושי פוליטי והצורך של השליטים החשמונאים
לתמרן בין הכוחות המדיניים - האזוריים.
ב. התלמיד יוכל להציג את הקושי הכלכלי והמתיחות בין נוכרים ליהודים על
רקע כלכלי.
ג. התלמיד יוכל להציג את הקושי הדמוגרפי.
התייחסות לשליטי המדינה החשמונאית מן הבחינות הבאות:
1. התרחבות טריטוריאלית (הכרות עם המפה של "יהודה" שכללה את
מרבית ארץ ישראל),
2. גידול דמוגרפי (כולל מדיניות הגיור)
3. שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו הפוליטיות והדתיות.
4. היחס להלניזם.

בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

טיהור המקדש
וביטול
גזרות
אנטיוכוס

164 לפנה"ס

מות יהודה
יונתן
מנהיג
במקומו

160 לפנה"ס

יונתן מתמנה
ע"י המלך הסלווקי
לכהן גדול
ומתמנה למושל
יהודה (150)

152 לפנה"ס

יונתן מתמנה
ע"י המלך הסלווקי
לכהן גדול
ומתמנה למושל
יהודה (150)

152 לפנה"ס

67 לפנה"ס

שמעון
מתמנה ע"י
אספת העם
לכהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

יוחנן הורקנוס
יורש מאביו
את תפקידי
כהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

134 לפנה"ס

יהודה
אריסטובולוס
ממנה עצמו
למלך
יהודה

104 לפנה"ס

אלכסנדר ינאי
מלך
וכהן גדול

103 לפנה"ס

שלומציון
המלכה
בניה: הורקנוס
כהן גדול
ואריסטובולוס
מפקד הצבא

76 לפנה"ס

134 לפנה"ס

104 לפנה"ס

134 לפנה"ס

103 לפנה"ס

104 לפנה"ס

134 לפנה"ס

76 לפנה"ס

103 לפנה"ס

104 לפנה"ס

134 לפנה"ס

67 לפנה"ס

76 לפנה"ס

103 לפנה"ס

104 לפנה"ס

134 לפנה"ס

שמעון
מתמנה ע"י
אספת העם
לכהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

יוחנן הורקנוס
יורש מאביו
את תפקידי
כהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

יהודה
אריסטובולוס
ממנה עצמו
למלך
יהודה

שמעון
מתמנה ע"י
אספת העם
לכהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

יוחנן הורקנוס
יורש מאביו
את תפקידי
כהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

אלכסנדר ינאי
מלך
וכהן גדול

יהודה
אריסטובולוס
ממנה עצמו
למלך
יהודה

שמעון
מתמנה ע"י
אספת העם
לכהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

יוחנן הורקנוס
יורש מאביו
את תפקידי
כהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

שלומציון
המלכה
בניה: הורקנוס
כהן גדול
ואריסטובולוס
מפקד הצבא

אלכסנדר ינאי
מלך
וכהן גדול

יהודה
אריסטובולוס
ממנה עצמו
למלך
יהודה

שמעון
מתמנה ע"י
אספת העם
לכהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

יוחנן הורקנוס
יורש מאביו
את תפקידי
כהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

מאבק ירושה בין
אריסטובולוס
והורקנוס
שמסתיים עם
כיבוש יהודה
ע"י רומא (63)

שלומציון
המלכה
בניה: הורקנוס
כהן גדול
ואריסטובולוס
מפקד הצבא

אלכסנדר ינאי
מלך
וכהן גדול

יהודה
אריסטובולוס
ממנה עצמו
למלך
יהודה

שמעון
מתמנה ע"י
אספת העם
לכהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

יוחנן הורקנוס
יורש מאביו
את תפקידי
כהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

166 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

164 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

טיהור המקדש
וביטול
גזרות
אנטיוכוס

164 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

160 לפנה"ס

טיהור המקדש
וביטול
גזרות
אנטיוכוס

164 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

מות יהודה
יונתן
מנהיג
במקומו

160 לפנה"ס

טיהור המקדש
וביטול
גזרות
אנטיוכוס

164 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

152 לפנה"ס

מות יהודה
יונתן
מנהיג
במקומו

160 לפנה"ס

טיהור המקדש
וביטול
גזרות
אנטיוכוס

164 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

יונתן מתמנה
ע"י המלך הסלווקי
לכהן גדול
ומתמנה למושל
יהודה (150)

152 לפנה"ס

מות יהודה
יונתן
מנהיג
במקומו

160 לפנה"ס

טיהור המקדש
וביטול
גזרות
אנטיוכוס

164 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

142 לפנה"ס

167 לפנה"ס

מרד
החשמונאים
בהנהגת
מתיתיהו

167 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

164 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

טיהור המקדש
וביטול
גזרות
אנטיוכוס

164 לפנה"ס

המרד
בהנהגת
יהודה
המכבי

166 לפנה"ס

מות יהודה
יונתן
מנהיג
במקומו

160 לפנה"ס

152 לפנה"ס

מות יהודה
יונתן
מנהיג
במקומו

160 לפנה"ס

יונתן מתמנה ע"י
המלך הסלווקי
לכהן גדול
ומתמנה למושל
יהודה (150)

152 לפנה"ס

יונתן
מנהיג צבאי
לאחר
מות יהודה

160 לפנה"ס

שמעון
מתמנה ע"י
אספת העם
לכהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

142 לפנה"ס

יוחנן הורקנוס
יורש מאביו
את תפקידי
כהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

134 לפנה"ס

יוחנן הורקנוס
יורש מאביו
את תפקידי
כהן גדול
מושל-נשיא
וראש הצבא

104 לפנה"ס

יהודה
אריסטובולוס
ממנה עצמו
למלך
יהודה

76 לפנה"ס

שלומציון
המלכה
בניה: הורקנוס
כהן גדול
ואריסטובולוס
מפקד הצבא

330 לפנה"ס.
אלכסנדר מוקדון שכבש את המזרח הושפע מהתרבות שמצא במזרח ושילב אותה עם התרבות היוונית, משילוב זה נוצרה התרבות ההלניסטית שהופצה באמצעות ערי הפוליס שהקימו הוא ויורשיו ברחבי האימפריה וגם בארץ ישראל.
תרבות זו הייתה תרבות אוניברסלית כלל עולמית, תרבות משותפת בעלת שפה אחת (היוונית), תרבות הפתוחה בפני כל הדתות, תרבות ששמה דגש על האסטטיקה- היופי, פיתוח הגוף, תחרויות ספורט, ריבוי אלילים וטכסי פולחן לכבודם, מערכות חינוך , הפרט - האינדבידואל עומד במרכז והוא יכול להתקדם בחברה.

אזור מעבר בין מצרים לסוריה הפכה במשך שנים רבות לאזור שבו התנהלו מלחמות בין בית תלמי שמרכזו מצרים לבית סלווקוס שמרכזו בסוריה.
יהודה התנהלה בהשפעת בית תלמי במאה השלישית לפנה"ס (301-198 לפנה"ס)ובמאה השניה גברה השפעת בית סלווקוס (198 – 140 לפנה"ס).
השלטון ההלניסטי ביהודה השפיע על אורח החיים ביהודה וחדר אל שכבת האצולה ואל חלק מבני משפחות הכהונה – ההשפעה באה ליד ביטוי בשימוש בשפה היוונית, אימוץ שמות יווניים, סגנון בניה, לבוש, חינוך הלניסטי, משחקי ספורט והתחזקות האינדיבידואליזם.

החל להתערב יותר ויותר באורח החיים ביהודה, ניסיון לשדוד את בית המקדש, מינוי כהן הגדול שלא על פי הנוהג כתפקיד העובר בירושה ומכרו אותו לכל המרבה במחיר.
השלטון הסלווקי פגע בירושלים ובמקדש, נתן עדיפות (בדר"כ מעמד אזרחות הלניסטית) וטובות הנאה לתומכי ההלניזם (המתייוונים), הוקמה פוליס בירושלים והוקמה מצודת ה"חקרא" בה שהה צבא הלניסטי בעיר.
תופעות אלה גרמו לתסיסה של יהודים "חסידים" שהתנגדו למתייוונים ולשלטון ההלניסטי ולאחר שפשטה שמועה שהמלך אנטיוכוס הרביעי נהרג במסע כיבושיו במצרים הם מסלקים את הכהן הגדול המתייוון מנלאוס והמלך רואה זאת כמרד.

כנגד הדת היהודית – הוצאת הדת היהודית אל מחוץ לחוק, איסור קיום המצוות, חילול בית המקדש והצבת פסלים.
תהליך זה, הפגיעה בדת היהודית , הוביל לפתיחת מרד החשמונאים בהנהגת מתיתיהו החשמונאי ובניו , אליהם הצטרפו החסידים והאיכרים.
המרד החל בעקבות הפגיעה בחיי הדת :גזרות הדת של אנטיוכוס, הפגיעה בבית המקדש והמאבק בהלניזם ובמתייוונים ובהמשך הפך למאבק לעצמאות מדינית.
בשנת 164 לפנה"ס הצליחו היהודים לזכות במס' ניצחונות על הצבא הסלווקי להשתלט על בית המקדש ולטהר אותו ולאחר מותו של אנטיוכוס בוטלו גזרות הדת ע"י יורשו.

שושלת זו החלה בימי מתיתיהו החשמונאי שהוביל למרד בשלטון היווני/הסלווקי ובהמשך ההנהגה עברה אל בניו וצאצאיהם.
החשמונאים השתלטו על ההנהגה ביהודה- ממנהיגות צבאית שהובילה את המרד על רקע דתי ובהמשך על רקע לאומי, לקבלת תפקיד מושל יהודה, הכהן הגדול, תפקיד נשיא ואח"כ מלוכה.
השאיפה לעצמאות מדינית הובילה להתרחבות טריטוריאלית ומנהיגי החשמונאים נאלצו להתמודד ולתמרן בין המעצמות בזירה הבינלאומית בכדי לחזק את מעמדם.
החשמונאים התמודדו בכדי לכבש את הזהות הלאומית במיוחד על רקע האוכלוסיה הנוכרית הלניסטית שהייתה תחת שליטתם .

ולהחזיק בתפקיד הכהן הגדול.
תחת הנהגת בית חשמונאי הוקמה בין השנים 140- 63 לפסה"ן מדינה יהודית עצמאית שהתרחבה מאזור יהודה באמצעות מלחמות אל רוב שטחי ארץ ישראל ואף מעבר להם.
התקופה החשמונאית נמשכה כמאה שנים ובמהלכן חלו ביהודה שינויים רבים בתחום המדיני, הצבאי, הדתי, הלאומי והדמוגרפי ואף חודרת השפעת ההלניזם ליהודה.
ממלכת החשמונאים הייתה הפעם האחרונה ששלט בא"י שלטון עצמאי יהודי, אשר לא היווה חלק מאמפריה כלשהי – לפני קום מדינת ישראל.

לתמרן בין הכוחות המדיניים שפעלו באזור [ בית סלווקוס, בית תלמי, האימפריה הרומית שהייתה במגמת התחזקות, ועמים נוספים באזור כמו הפרתים, הנבטים והייטורים] וחייבו להתאים את עצמם לשינויים הפוליטיים ולחתום על בריתות והסכמים עם שליטים בעלי השפעה ולהתחבר עם גורמים שלא נשקפה מהם סכנה ליהודה.
מאבקי הכח וההפיכות בחצר בית סלווקוס גרמו לחולשת הסלווקים והשפיעו רבות על מנהיגי החשמונאים ודרכי פעולתם. השליטים החשמונאים העבירו נאמנותם למתחרים השונים על השלטון בתוך בית סלווקוס, וידעו לנצל את חולשת השלטון הסלווקי.
התערערות מעמד בית סלווקוס גרמה גם לעמים שכנים: הנבטים והייטורים להקים מדינות משלהם [הנבטים הקימו מדינה ממזרח ודרום למדינת החשמונאים והייטורים - שבט ערבי שהקים מדינה בצפון הגליל ] ומולם ניהלו מנהיגי החשמונאים מאבקים.

תלמי שהתערב במלחמות הפנימיות של בית סלווקוס בסוריה, ושאף למנוע את התחזקות הממלכה הסלווקית ועליית מלכים תקיפים.
רוב שליטי בית חשמונאי, להוציא את אלכסנדר ינאי, הקפידו לשמור ולחדש את הברית עם רומא, אותה כונן לראשונה יהודה המכבי, שהייתה כח עולה באזור וראו בברית כזו חיזוק היוקרה ומעמד המדינה.
רומא שיתפה פעולה עם בית תלמי במצרים במיוחד במערכת יחסיה מול בית סלווקוס בסוריה. מצב זה גרם לכך שבתקופות מסויימות יהודה הייתה במחנה אחד עם אוייבי הסלווקים - מצריים ורומי - והפיקה תועלת ממדיניותם המשותפת להחליש את בית סלבקוס.

את צבא המתנדבים מיהודה במרד החשמונאים.
לאור הישגיו בקרבות נגד הסלווקים יהודה המקבי מתחזק ומצליח לקבל מאנטיוכוס החמישי את ביטול גזרות אנטיוכוס אפיפנס.
יהודה כרת ברית ידידות עם רומא מתוך תפיסה שכדי להיאבק בבית סלווקוס הוא חייב לחזק את הקשרים המדיניים.

נחקק על לוחות נחושת שהוצבו ברומא.
" וזה העתק המכתב, אשר העתיקו על לוחות נחושת ושלחו לירושלים להיות אצלם שם זיכרון לשלום וברית. טוב יהיה לרומאים ולעם היהודים בים וביבשה לעולם. וחרב [ו]אויב תרחק מהם . אם תקום מלחמה לרומא ראשונה או לכל בעלי בריתם בכל שלטונם, יעזור עם היהודים ,כפי שיכתיב להם הזמן בלב שלם. ולנלחמים בהם (ברומאים) לא יִתנו ולא יְספקו תבואה, כלי מלחמה, כסף, אוניות, כמו שהוחלט ברומא(כנראה על ידי הסנט), ויִשְמרו את משמרותיהם ולא יִקחו דבר. וכדברים האלה, אם לעם היהודים תִקרה ראשונים מלחמה, יעזרו הרומאים בכל מאודם כפי שיכתיב להם הזמן. ולנלחמים עימם לא תינתן תבואה כלי מלחמה, כסף, אוניות, כמו שהוחלט ברומא, ויִשמרו את משמרותיהם אלה ולא בערמה. כדברים האלה כך העמידו הרומאים לעם היהודים . ואם אחר הדברים האלה יבקשו אלה ואלה להוסיף או לגרוע יעשו כרצונם , וכל אשר יוסיפו או יגרעו, יהא תקף."
ספר מקבים א, פרק ח', פס' 30 -22

אנוכי שולח לכם את משנה הספר אשר שלחתי בגללכם ללסטינס אבי למען תדעון את הכתוב בו. ... (לו) הנה יש את נפשי להיטיב עם אוהבי עם יהודה עקב נפלאתה אהבתם לי ולבבם שלם עמי. (לז) לכן גזרתי אומר כל גבולי ארץ יהודה ושלושת הנפות אפרימה ולוד ורמה הנוספות לה מאדמת שומרון וחצריהן למקריבי קרבן בירושלים תהיינה לאחוזת עולם. (לח) והוסר מהם המכס אשר נתנו למלך מדי שנה בשנה מתבואת הארץ ומפרי העץ, ואת מכס המלח ואת מנת המלך ואת המעשר לא ישלמו עוד. (לט) את כל אלה שמוט אשמוט, והייתה זאת להם לחוק לדורות עולם ולא יעבור. (מ) ומשנה הספר הזה יינתן ביד יונתן הכהן למען הניחו לזיכרון במקום נאמן על הר הקודש. “ מתוך מקבים א פרק י"א

" (יז) המלך אלכסנדרוס ליונתן אחיו שלום. (יח) הנה שמעתי את שמעך כי איש חיל אתה, וכי יקרת להיות מאנשי בריתי. ((יט) לכן הנני נותן אותך כוהן הגדול לעמך ואוהב המלך יקרא לך. (כ) ועתה קח נא מידי את נזר הזהב, ואת בגד הארגמן אשר שלחתי לך, ותהי נא ידך אתי לדרוש את טובתי.(כא) וילבש יונתן את בגדי הכהונה בחודש השביעי בחג הסוכות, בשנת ששים ומאה, ויאסוף חיל וכלי מלחמה."

מקבים א פרק י'

ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים מערכת היחסים של יונתן עם בית סלווקוס

שרצתה להחליש את הסלווקים.
יונתן ניצל את אי היציבות ומאבקי הירושה בממלכה הסלווקית בין דימיטריוס הראשון ואלכסנדר בלס לקידום האינטרסים של יהודה ולהרחבת השטח של המדינה החשמונאית.
שניהם ראו ביונתן בעל ברית שעשוי לסייע להם להשיג את השלטון . יונתן תמך בבלס ולאור זאת אלכסנדר בלס מינה את יונתן לכהן גדול וראש העם היהודי לראשונה מתמנה כהן גדול מבית חשמונאי.
לאחר רציחתו של אלכסנדר בלס תמך יונתן בדימיטריוס השני , יונתן גם שלח כח צבאי לסייע לדימיטריוס לדכא מרד כנגדו . לאור זאת הכיר דימיטריוס בגבולות אותם כבש יונתן והעניק לו גם את התואר מושל יהודה . הוא גם נתן פטור ממיסים לירושלים שהפכה לעיר מקלט וקדושה.
כשדימיטריוס סירב להוציא את הכח הסלווקי מהחקרא בירושלים העביר יונתן את תמיכתו לטריפון ממתנגדיו של דימיטריוס, אולם טריפון טמן ליונתן מלכודת ,הזמין אותו לעכו ושם חיסל אותו.

בין יהודה ורומא ואף יצר ברית עם ספרטה ובכך חיזק את מעמדה העצמאי של יהודה. לאחר אשרור הברית שלח הסנאט הרומאי איגרת לתלמי מלך מצריים ובה דרישה לשמור על עצמאותה של יהודה ולהימנע מפעולות הפוגעות בריבונותה או מתן מחסה לעבריינים נמלטים.
שמעון סילק את הסלווקים מהחקרא והשיג עצמאות מדינית. לאור מאבקי הכח בחצר הסלווקית הצליח לקבל פטור ממסים.
שמעון נרצח אחרי תככים פנימיים ע"י חתנו תלמי בן חבוב שכנראה ניסה לתפוס את השלטון ביהודה תחת עידודו וחסותו של המלך הסלווקי אנטיוכוס השביעי.

עם רומא וספרטה וקיים
קשרים עם אתונה ובית תלמי במצרים.
בהמשך הברית הצבאית- מדינית עם רומא, ובחיזוק הקשרים עם הממלכה התלמית הראה יוחנן כושר תמרון פוליטי במטרה ליצור משקל נגד פוליטי באזור נגד סכנות ההשתלטות של הממלכה הסלווקית על ארץ ישראל ומנגד והשתתף במסע מלחמה של אנטיוכוס הסלווקי נגד הפרתים.


.
 

"...והורקנוס פתח את קבר דוד (המלך) שעלה בעושרו על המלכים מקדם, והוציא ממנו שלושת אלפים כיכר כסף ששימשו לו קרן , והיה ראשון היהודים שהחל לקיים צבא שכירים . והוא כרת ברית ידידות עם אנטיוכוס, והכניסו אל עיר וסיפק לצבאו הכל בשפע ובנדיבות. וכשערך אנטיוכוס את מסע המלחמה שלו נגד הפרתים הלך הורקנוס איתו"
יוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים, 1983, ספר שלושה-עשר, פרק ח',

ברית עם הפרתים ולא חידש את הברית
עם רומא.
הסירוב של ינאי לחדש את הברית הצבאית והמדינית עם רומא, וכיבושיו המרובים הביאו את המעצמה האדירה להתייחס בחשדנות אל מדיניותו ולראות בו אויב.

 

לא כהן גדול.
יונתן - מנהיג בחסות השלטון הסלווקי ,מונה ע"י המלך הסלווקי אלכסנדר בלס לכהן גדול -מנהיג דתי וזכה למעמד רע המלך (152לפנה"ס), ולמושל יהודה (150 לפסה"ן) מנהיג מדיני.

" (יז) המלך אלכסנדרוס ליונתן אחיו שלום. (יח) הנה שמעתי את שמעך
כי איש חיל אתה, וכי יקרת להיות מאנשי בריתי. ((יט) לכן הנני נותן אותך
כוהן הגדול לעמך ואוהב המלך יקרא לך. (כ) ועתה קח נא מידי את נזר
הזהב, ואת בגד הארגמן אשר שלחתי לך, ותהי נא ידך אתי לדרוש את
טובתי. (כא) וילבש יונתן את בגדי הכהונה בחודש השביעי בחג הסוכות,
בשנת ששים ומאה, ויאסוף חיל וכלי מלחמה. "

מקבים א' פרק י' , יז' – כ"א

גדול ,מושל-נשיא וראש הצבא .אספת העם נתנה בסיס חוקי לשלטון בית חשמונאי וגם קבעה שהתפקיד יעבור בירושה לבניו [עד שיגיע נביא אמת ]- אבל ללא סמכויות שיפוט וחקיקה.

"היהודים והכוהנים נאותו להיות להם שמעון לנשיא ולכוהן גדול לעולם
עד אשר יקום נביא אמת. ולהיות להם לשר צבא ולדאוג למקדש
ולהעמיד בידו מלאכתו ועל הארץ ועל הנשק ועל המבצרים וכי ידאג
למקדש וכולם ישמעו בקולו וכי ילבש ארגמן וזהב ישא. ולא יוכל איש
מהעם והכוהנים לבטל דבר מאלה
ולדבר נגד דבריו ולאסוף אסיפה בארץ בלעדיו.."
מכבים א' י"ג

מנהיג דתי כהן גדול, מנהיג מדיני מושל-נשיא,וראש הצבא .
יהודה אריסטובולוס - מינה עצמו למלך (בניגוד למסורת היהודית לפיה המלוכה מיועדת לצאצאי בית דויד) וכהן גדול.



אלכסנדר ינאי - מלך וכהן גדול ,לקח לעצמו סמכויות חקיקה ושיפוט ובכך עורר נגדו התנגדות גדולה בקרב העם במיוחד הפרושים.
שלומציון –מלכה, מינתה את בנה הראשון הורקנוס ה-2 לכהן גדול והבן השני אריסטובולוס ה-2 למפקד הצבא

אחרי מות יוחנן הפך אריסטובולוס בכור בניו את הנשיאות למלוכה
והיה הראשון, אשר שם על ראשו את הנזר, כמלאת ארבע מאות ושבעים
ואחת שנה ושלשה ירחים לשיבת גולת העם אל ארצה מעבדות בבל "
יוסף בן מתיתיהו תולדות מלחמות היהודים ברומאים פרק שלישי

קרבות, השתלטות על הדרך לירושלים וסביבתה וסיוע לישובים יהודיים ואוכלוסיה יהודית שהיו תחת שליטה הלניסטית.
יונתן - כיבוש דרום השומרון, לוד, עופריים,רמתיים
שמעון- כיבוש יפו, גזר – יצירת רצף טריטוריאלי מיפו לירושלים , כיבוש מצודת החקרא וסילוק הסלווקים מירושלים.

"(לד) ויען שמעון ויאמר הארץ אשר שבנו לרשתה אחוזת אבותינו היא,
ואין לאיש זר חלק ונחלה בתוכה. (לה) כי אויבינו שדדו נחלתנו
ויאחזו בה באון ובעוול, ועתה כי הצליח ה' את דרכנו לקחנו את נחלת
אבותינו וישבנו בה. (לו) ועל אודות יפו וגזר אשר לכדנו, ידוע תדע
כי הערים האלה הרעו לנו ולארצנו במאוד מאוד. "
מקבים א' פרק ט"ו

הירדן, שכם, שומרון, בית שאן ועמק יזרעאל .
אריסטובולוס - כיבוש הגליל
אלכסנדר ינאי- כיבוש את אזור החוף (להוציא את אשקלון ועכו), צפון עמק הירדן , מואב, הגלעד, הבשן והגולן.

" אז עלה שוב אלכסנדרוס על עיר דיאון ותפסה, ואחר יצא למלחמה על
גרש, שם היו המשובחים בנכסי זינון, והקיף את המקום שלוש חומות ולכד
את העיר בלי קרב , משם יצא על גולן ועל סלבקיה... ואת המבצר גמלא...
ומשמלאה השנה השלישית למסע המלחמה שלו חזר אל ארצו .
והיהודים קיבלו אותו בנפש חפצה בגלל הצלחתו..."

יוסף בן מתיתיהו , קדמוניות היהודים, ספר 13 פרק ט"ו

שמספר הנוכרים שתחת שלטונה גדל . החשמונאים ששאפו להפוך למדינה בעלת צביון אתני יהודי ניהלו מלחמה על אופיה היהודי של המדינה.
על מנת להבטיח את הזהות הלאומית והדתית היהודית נקטו החשמונאים בדרך של לחימה ביישובי הנוכרים ובגירושם ובהמשך נקטו במדיניות גיור.
שמעון החל בגירוש נוכרים והושבת יהודים במקומם (שמעון מושיב בגזר יהודים במקום האוכלוסייה הנוכרית)

"ויֵעָתר להם שמעון ולא נלחם עמם. ויגרש אותם מן העיר,
ויטהר את הבתים אשר היו בהם פסילים, וכך בא אליה בזִמרה ובברכה.
ויגרש ממנה כל טומאה, ויושב בה אנשים,
העושים את התורה, ויבצר אותה ויבן לו בה בית ."

ספר מקבים א, תשס"ד 2004, פרק י , ג" פס' 48-43

של גיור הנוכרים הקרובים בשפתם במוצאם ליהודים גיור האדומים בכפיה המסרבים להתגייר גורשו (אדוריים ומרשה)

"הורקנוס כבש גם את אֲדוֹרַיִים ואת מָרֵשָׁה, ערי אֱדוֹם, והכריע את
כל האֱדוֹמים, והרשה להם להישאר בארץ אם יִימוֹלו ויֵיאוֹתו לקיים
את חוקי היהודים. והללו קיבלו על עצמם מאהבת ארץ אבותם
גם את המילה וגם להשווֹת את שאר הליכות-חייהם
לאלו של היהודים. ומאותו זמן ואילך היו הללו יהודים."

יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים, ספר שלושה-עשר, פרק ה'

הייטורים

אלכסנדר ינאי - הרס מקדשים הלניסטים רבים וגרם לבריחה של נוכרים מהארץ .

"...ערי מואב:חשבון, מידבא, לב חורונים עגלת, צער , עמק השדים [פחל] .
את זו הרס אלכסנדרוס מפני שתושביה לא הבטיחו להמיר
[את מנהגיהם] במנהגי האבות של היהודים, ועוד ערים אחרות
שעמדו בראש ערי סוריה נכבשו"

יוסף בן מתיתיהו , קדמוניות היהודים, ספר 13 פרק ט"ו

חסר פשרות, ניתוץ מזבחות והרס מקדשים הלניסטיים אולם עם השנים אימצו המנהיגים החשמונאים כמה מאפיינים של התרבות ההלניסטית: אימוץ שמות הלניסטים, אימוץ מנהגים הלניסטיים כמו קביעה של ימי ציון ניצחונות צבאיים כימי חג, הנהגת חצר מלוכה בסגנון הלניסטי, ריכוז סמכויות חקיקה ומשפט כמו המלכים ההלניסטים , שיתוף נשים בשלטון

כיום חג –החנוכה ואת יום הניצחון על המצביא הסלווקי ניקנור ,י"ג באדר ,כ"יום ניקנור" – מנהג הלניסטי.
שמעון – קביעת יום כיבוש החקרא כיום חג.
יוחנן הורקנוס – אימוץ שם הלניסטי , העסיק צבא שכירים .
יהודה אריסטובולוס – אימוץ שם הלניסטי, העסיק צבא שכירים, מינה עצמו למלך בעל סמכויות בלתי מוגבלות וניהל חצר מלכות הלניסטית – נוהג הלניסטי.
אלכסנדר ינאי – אימוץ שם הלניסטי, החזיק בסמכויות בלתי מוגבלות , ניהל חצר מלכות הלניסטית והוריש את השלטון לאשתו שלומציון – נוהג הלניסטי
שלומציון אלכסנדרה – אימוץ שם הלניסטי, אישה בתפקיד מלכה, החזיקה צבא שכירים

שמו ואת תוארו ביוונית ("המלך אלכסנדר") , בצד השני נכתב שמו העברי: יהונתן

ישראל התבסס בעיקר על חקלאות: גידולי תבואה, כרמים ותעשיית יין, זיתים וייצור שמן ומרעה.
כיבוש הארץ וההשתלטות על ערי נמל ודרכי מסחר הגבירו את הפעילות הכלכלית מסחרית בקרב היהודים. השליטים החשמונאים העריכו את חשיבות השליטה בהן וכיבושה של יפו על ידי שמעון איפשר רצף טריטוריאלי מירושלים ליפו שמשמעותו פתח לים וחיזוק המסחר הבינלאומי לשיפור מצבה הכלכלי של יהודה .
אלכסנדר ינאי יצא למסעות כיבושים על רקע אינטרסים של מסחר בצמתי הדרכים ובנקודות המסחר המרכזיות. מלחמותיו עם הנבטים היו בעיקר על השלטון בדרכי המסחר הבין-לאומי . כך נוספו לממלכתו של אלכסנדר שטחים חקלאיים ובעקבות כיבוש הנמלים התפתח המסחר הבינלאומי. מכל מקום היו אלה ימים של רווחה כלכלית ושגשוג לעם היהודי ולשליטיו.

הפערים בין עשירים לעניים וליצירת עוינות רבה בין המעמדות.
עליית החשמונאים הובילה לעליית משפחות חדשות, שמהן נוצרה האצולה החשמונאית. אלה שנטלו חלק בפעולות החשמונאים ובמלחמותיהם קיבלו משרות, תפקידים, נחלות ומתנות, והפכו למעמד אצולה חדש.
חלק גדול מן הקרקעות עבר לידי השליטים, מהן הם נטלו הכנסות גבוהות יותר מאחר ועובדיהן היו אריסים ולא איכרים חופשים. אף האצילים -שרי צבא והפקידים הגבוהים - קיבלו נחלות -אדמה במתנה, לאות -הוקרה או כתמורה לשירותיהם הרבים למדינה המתפתחת.
משפחות כהונה חדשות עלו לגדולה.
האוצרות העצומים של בית המקדש היו בשליטתם של הכוהנים הגדולים מבית חשמונאי. הצלחות החשמונאים חיזקו גם את מעמד הסוחרים היהודים ולשכבת העשירים נוספו סוחרים עשירים. עם התעשרותה של הארץ התעשרו גם השליטים החשמונאים .

הוקל. כבר בימי יונתן ניתנה עצמאות מדינית חלקית וזה התבטא בשחרור מהעלאת מיסים ופטור ממס לירושלים.
בתקופת שמעון המלך דימטריוס ביטל את המיסים ששילמו תושבי יהודה.
הכנסות נוספות התקבלו כתוצאה מגביית מכס בערי הנמל שנכבשו .
בתקופת שלטונו של יוחנן הורקונוס השתנה הרכב הצבא מצבא מתנדבים לצבא שכירים. גיוס הצבא נמשך גם בימי אלכסנדר ינאי. מלחמותיו היו קשות, ממושכות ויקרות . הוצאות המלחמות ואחזקת הצבא השכיר חייבו הטלת מיסים כבדים על העם, נטל שהכביד מאד על האיכרים והגביר את הנתק בין הצבא לבין העם. הכבוד והשלל נפלו לידיהם של הקצינים בני האצולה.
גם המלכה שלומציון המשיכה להעסיק צבא שכיר, ואף הגדילה אותו כדי שתוכל לשלוט על ממלכתה הגדולה.

.
הצג את השינויים שחלו במעמדם וסמכותם של מנהיגי בית חשמונאי .
הסבר את יחסם ודרכי פעולתם של מנהיגי החשמונאים לאוכלוסיה הנוכרית בא"י.
הסבר כיצד באה לידי ביטוי השפעת התרבות ההלניסטית בתקופת שלטונם של החשמונאים.
הצג את ההתרחבות הטריטוריאלית שחלה בתקופה החשמונאית.
הצג את השינויים העיקריים שחוללו השליטים החשמונאים בתחומים הבאים: התפשטות טריטוריאלית (השוואה בין גבולות יהודה מימי יהודה המקבי לבין גבולותיה של המדינה החשמונאית עד ימי אלכסנדר ינאי ), בתחום הדמוגרפי, במעמד המנהיג וביחס להלניזם -כל זאת תוך התייחסות למרחב המדיני בו פעלו השליטים החשמונאים .